החוטים שאת מושכת

מנסה לכתוב שיר ישן
לדעת מאין באתי, ולנחש לאן
היכנסי אלי וביחד נחזור לאחור
תראי אני נולד, את יכולה לבחור

כל יום שעובר, נמחק, איקס קטן ביומן
רק שומע את ברי ונופל אל מנהרת הזמן
מחפש רגשות שנוצרו לפני הקנאה
מחפש עוד דרכים לאמנות, אבל לה, אין מוצא

(היא מחפשת, מחטטת
מסתכלת הפוך על השעון)

כל מה שאיכפת לה זה מאין באתי
ולא משנה לה לאן אני הולך
אם היא הולכת איתי

כל המוסיקה שבגבי בוערת
זו עוד מילה קטנה שבזכותה נכתבת
נוצרת על נייר,
זו פגישתו הראשונה עם הדיו,     וזה מוזר

(את שונה, ומשתנה
ואני עד לך כל עונה)

הכוכבים, השנים, השמש - סובבים סביב צירם
הם ראו את הכל, הם מנגנים בקול,
הם זורמים לנו בדם

וזה כל כך לא משנה לי לאן את הולכת,
כל עוד אני, נמשך, בחוטים שאת מושכת

ואת כל כך מושכת
וזו פעם ראשונה
שאני כותב

 

 

 


זיו | באמר האגדי | אמנות החול | צור קשר
כל הזכויות שמורות © 2009

המקום של אורן | מקום שקט לנגן ולהקליט | חדר הקלטות | חדר חזרות | חדר מוזיקה | מוסיקה | גוף | נשמה | סאונד | אקוסטיקה | אולפן | ביתי | איכותי | כל | מילה | מיותרת